קלפר ואח' נ' דוד לובינסקי בע"מ ואח'

החלטה

המבקשת עותרת לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 15.3.12 במסגרתו חוייבה, בהעדרה, בשיפוי המשיבה 2 ביחס לסכום בו חוייבה האחרונה כלפי משיב 1.

בבסיס המחלוקת עסקת רכישת רכב, אשר ביצע המשיב 1 עם המשיבה 2. משיבה 2 התחייבה כלפיו באחריות לתקינות הרכב. טרם מסירתו תוקנה מערכת הבלמים אצל המבקשת. המשיב 1 טען כי ארעה לרכב תאונת דרכים בשל חוסר תקינות הבלמים. המשיבה 2 התגוננה בטענה כי ככל שנכונה טענת המשיב 1 הרי שהאשם רובץ על שכמה של המבקשת.

קיימתי דיון בתביעה ביום 15.3.12 בהעדר המבקשת, אשר זומנה כדין ולא התייצבה. בסיומו של הדיון קיבלו הצדדים הצעתי לסיים המחלוקת בסכום של 2,500 ₪ הגם שהמשיב 1 תבע סכום של מעל 17,000 ₪. ביחס למבקשת, פסקתי כי בשל הודעת צד ג' אשר לא נסתרה, תשפה המבקשת את המשיבה 2 במלוא הסכום.

כעת טוענת המבקשת כי לא התייצבה לדיון בשל טעות ברישום מועד הדיון. עוד טוענת היא כי מנהלה היה חולה וממילא לא יכול היה להתייצב לדיון. בתמיכה צורף אישור מחלה אשר נערך כ-20 יום לאחר הדיון והוצא באופן רטרואקטיבי.

דיון

אין מדובר בביטול מחמת הצדק בשל כך שהמבקשת לא ידעה אודות הדיון, אלא מדובר בביטול המסור לשיקול דעתו של בית המשפט. בבואו של בית המשפט להחליט אם לבטל פסק דין שניתן בהיעדר צד עליו לשקול את סיבת המחדל וכן את סיכויי ההגנה. ראה:

"פסק דינו של בית משפט קמא ניתן בהיעדר הגנה כדין ובסמכות. ביטול פסק הדין, נתון לשיקול דעת בית המשפט תוך בחינת סיכויי ההגנה של המבקש, והנימוק למחדל הדיוני, האם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, כאשר לטעם הראשון ניתן משקל רב יותר. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם המחדל יהיה כה משמעותי עד שיאפיל על התשובה לשאלה הראשונה. (החלטת כב' השופט עמית ברת"ק(חי) 3536-08 השטיח המעופף נ' גודמן (פורסם באתר נבו))

בנדון, הטעם למחדל אינו משכנע לשון המעטה. העבודה שהמבקשת לא רשמה את המועד, אינה טעם משכנע. בנוסף, אני רואה בחומרה הוצאת אישור מחלה רטרואקטיבי באיחור כה ניכר. ברי שאישור זה אין בו ממש, למעט ניסיון ליצור יש מעין סיבה לאי התייצבות.

ביחס לסיכויי ההגנה טוענת המבקשת כי הבלמים היו תקינים וצירפה לכתב הגנתה את מסמכי התיקון. עוד טוענת היא כי התביעה מוגזמת והסכום מנופח.

סיכויי הגנתה של המבקשת אינם קלושים ביחס לתקינות הבלמים. ביחס לגובה הנזק, סכום הפשרה בין הצדדים האחרים – אשר הוא למעשה הסכום בו חוייבה – נמוך משמעותית מסכום התביעה המקורי. כך, שלמעשה טענתה ביחס לגובה הסכום, התקבלה אף ללא נוכחותה בדיון.

ביטול פסק הדין נגד המבקשת יחייב את ביטול פסק הדין שבין המשיבים ולמעשה ביטול ההסכמה (לעניין הסמכות לעשות כן, ראה תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז-1976). במצב זה יעמדו המשיבה 2 והמבקשת בסיכון שהתביעה תתקבל בסכום גבוה יותר מהסכום עליו הסכימו הצדדים. נתון זה הנו משמעותי ויחייב עמידה של המבקשת בתנאים שאקבע להלן לצורך ביטולו של פסק הדין.

בשיכלול כל הנתונים כאמור ובשים לב לטענות ההגנה של המבקש ועל מנת שלא לחסום את דרכה, אני מורה כי פסק הדין מיום 15.3.12 יבוטל באם תשלם המבקשת לכל אחד מהצדדים האחרים סך של 800 ₪ בגין הצורך בדיון נוסף והסיכון בפניו היא מעמידה את יתר הצדדים לאור ביטולו של פסק הדין. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום. לא ישולמו הסכומים, לא יבוטל פסק הדין והוא יוותר על כנו. בשלב זה ביצוע פסק הדין מעוכב. אם שילמה המבקשת את פסק הדין, יחשב התשלום על חשבון הסכומים שהוריתי לעיל והיא תהא זכאית ליתרה.

המבקשת תודיע בתוך 30 יום, אם שילמה את הסכומים, או שמא מבקשת היא לחזור בה מבקשתה זו. אם תודיע ששילמה הסכומים יקבע דיון. לא תודיע דבר, או שתודיע שהיא חוזרת בה מבקשתה, יוותר פסק הדין על כנו.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ב, 15 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: